בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אשר ואח'

החלטה

הנתבעים 1, 2 [ להלן:"הלווים"] נטלו מהבנק התובע [ להלן: "הבנק" ] הלוואה מובטחת שעבוד לצורך רכישת דירה ; להלוואה זו ערבו הנתבעים 3, 4 [ להלן: "הערבים"] והכל כמפורט ב"הסכם הלוואה" נספח א' לכתב התביעה, שהוגש ב"סדר דין מקוצר" וכמאושר על ידי הנתבעים כולם בסעיף 2 לתצהיריהם אשר הוגשו בתמיכה לבקשתם למתן רשות להתגונן, נשוא החלטה זו [ להלן יקראו ההלוואה והדירה הנ"ל – "ההלוואה" ו "הדירה" ].

הנתבעים לא עמדו בתשלומי החזר ההלוואה ועל כן מימש הבנק את המשכון או את המשכנתא שהיו לו על הדירה ונותרה יתרת חוב בסכום של למעלה מ 400 אלף ₪ אולם אין הבנק תובע במסגרת תביעה זו, שהוגשה בגין החוב האמור, אלא סכום של -.250,000 ₪ ולכך משמעות לעניין טענות השיהוי, כפי שלהן.

אין לנתבעים טענת הגנה כנגד התביעה לבד מטענת התיישנות הנסמכת על כך שלבנק הוקמה זכות תביעה עוד ביום 1.12.99, כפי המפורט בסעיפים 3 עד 5 לתצהירי הנתבעים ובפסקה 3 למכתב בנק ישראל נספח ד'1 לתצהירים הנ"ל.

לגישת הנתבעים, התביעה הוגשה ביום 6.9.2009 ועל כן התיישנה [ ראה: סעיפים 2, 5(1) ו 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") ].

לבנק מספר תשובות לעניין זה אולם לצורך הדיון ניתן להסתפק באחת מהן והיא שהנתבעים הודו בכתב על זכות הבנק בשלשה מכתבים שונים, נספחים ה'3 ו ח' לתצהיריהם וכן במכתב מוצג במ/2.

מכתבים אלה של באי כח הלווים אכן יש בהם "הודאה" כאמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, ועל מתחילה תקופת ההתיישנות לכל המוקדם ביום 9.2.03, מועד המכתב במ/2 והתביעה הוגשה על כן כדין בתוך המועד שטרם התיישנותה.

לא נטען דבר באשר למעמד מיוחד של הערבים לעניין הודאת הלווים בחוב בכל הנוגע לתחילתה המחודשת של תקופת ההתיישנות ואיני קובע דבר באשר לסיכוייה של טענה כזו, אילו נטענה.

יש ממש בטענות הנתבעים על כך שהבנק השהה את התביעה יתר על המידה ולכך צריכה להיות השפעה על גובה הריבית; גם במכתב בנק ישראל הנ"ל נזכרים הדברים ואולם מאחר והבנק העמיד את תביעתו על הסכום הנ"ל של -.250,000 ₪ ליום הגשת התביעה, שוב אין לעניין זה משמעות מבחינת חיוביהם של הנתבעים.

יתר טענת הערבים, באשר לאי יידועם על הליכים כאלה או אחרים או שלבי גביית החוב ומימוש השעבוד על הדירה, כהגנה כביכול, אינם ראויות לדיון.

מכל האמור לעיל, דין הבקשה להדחות.

ב"כ הבנק לא שמרה על הוראות בית המשפט באשר לאורכם של סיכומיה; "גלישה" כפי ביטויה מהאורך שנקבע תוך התנצלות, אינה הופכת את היוצרות ואינה מהווה היתר בדיעבד.

לאור האמור, יישא כל צד בהוצאותיו בבקשה זו.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"א, 15 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: